מבחני המחוננים

תרומת ההמבחן המחוננים — למה זה כל כך שימוש? בעשור האחרון השתנה האופן שבו הורים מחוננים למבחן המחוננים בכיתה ב'. בעבר היה מקובל לגשת לבחון בלי להתכונן. בדיוק כפי שלא תתנו לילד לגשת לקונצרט בלי להתאמן בבית, לא תתנו לילדה לגשת למבחן חגורה בקארטה בלי אימונים, או לבחון בבית הספר בלי תרגול. ממש כך: כמו […]

עד לפני כמה שנים, מכון סאלד היה גוף שמבצע את מבחני האיתור למחוננים עבור המשרד (משנה לפי קבלן המשנה של משרד החינוך), ומבנה המבחן נשמר כמעט ללא שינוי מספר שנים. בשנת 2019 חלה תפנית: מכון קרני קיבל את הזיכיון לביצוע האיתור של ילדים מחוננים, והביא איתו שינוי מהותי במבחני ב'. דגש מחשבוני-מתמטי גבוה יותר בתוך',

לא מעט הורים מוצאים את עצמם מתלבטים לאחר קבלת תוצאות מבחן המחוננים – האם אפשר לערער אם הילד לא עבר את שלב א’? ומה המשמעות של זה בפועל? אז התשובה היא- שאכן כן! ניתן לערער. איך פועל הליך הערעור משרד החינוך מאפשר להורים לערער על תוצאות שלב א' במקרים שהילד לא הופנה לשלב ב’ דרך

כשאנחנו מדברים על מבחן המחוננים, חשוב להבין איך נקבע מי נחשב “מחונן” ומי “מצטיין”. בגדול, הילדים שנמצאים באחוזונים 97 עד 100 – כלומר בשלושת האחוזים הגבוהים ביותר מבין כל הנבחנים – מוגדרים על ידי משרד החינוך כמחוננים. הילדים ביישובים שבהם קיימות כיתות מחוננים ייעודיות, יש לילדים שעברו את מבחן המחוננים שתי אפשרויות: או לעבור ללמוד

כבר יותר מ־40 שנה נערך מבחן המחוננים בכיתה ב' בכל רחבי הארץ. המבחן הזה, שנקרא גם מבחן שלב א' או מבחן הסינון, הוא הצעד הראשון בתהליך האיתור של תלמידים מחוננים ובעלי כישורים גבוהים במיוחד.אבל בשנה האחרונה נוצר בלבול גדול מאוד בקרב הורים: האם גם תלמידי כיתה ג' ניגשים למבחן שלב א'? השינוי של משרד החינוך